מידע כללי


  • מהי נוטריגנטיקה?

  • מבחינה מדעית, נוטריגנטיקה עוסקת בחקר ההשפעה של וריאנטים גנטיים מסוימים על התגובה של אדם לחומרי מזון (נוטריאנטים) ורעלנים (טוקסינים) בתזונה שלו.

  •  מה מנסה לעשות הנוטריגנטיקה?
  • מטרת הנוטריגנטיקה לעשות שימוש במידע הגנוטיפי של האדם כדי להגדיר את התכונות של החלבונים שבגופו אשר מקודדים על ידי גנים מסוימים, ואת ההשפעה שלהם על חילוף החומרים, ההובלה והספיגה של חומרי המזון, וכן על סילוק רעלנים. קיימות הנחיות מקובלות לאכילה בריאה, אשר מבוססות על הצטברות רבת שנים של הוכחות מדעיות בעיקר על סמך מחקרי התבוננות והתערבות (לא מחקרים קליניים!). אותן הנחיות פותחו על מנת לעזור לשמר סגנון חיים בריא לאורך זמן עד כמה שניתן. מטרת הנוטריגנטיקה היא לאפשר שינוי של ההנחיות התזונתיות הרגילות בהתאם לגנוטיפ והפנוטיפ האישי- שוב גם המידע הזה מבוסס על הצטברות של הוכחות מדעיות ממחקרי התבוננות והתערבות לאורך שנים רבות. רמת ההוכחה המדעית בתחום הנוטריגנטיקה דומה לזו ששימשה לפיתוח ולביסוס ההנחיות התזונתיות הרגילות.

  •  מה המשמעות של מידע זה עבור הלקוח?
  • המידע הגנטי משמש לצורך הדרכה בנושא של בחירת סוג התזונה המתאים, וכן לצורך אספקת מידע אודות החשיבות של נושאים כמו תזונה, חומרי מזון וחילוף חומרים. הנוטריגנטיקה מאפשרת לנו לשלב את המידע הגנוטיפי והפנוטיפי על מנת לשפר את ההבנה שלנו כיצד מגיב גופנו עם המזון שאנו צורכים. מנקודת מבט של המידע, הרי מדובר בבדיקות מאוד חשובות שחוקרים ומדענים עושים בהן שימוש על מנת לקדם נושאים בריאותיים חשובים. אין שום סיבה שגם האדם הפרטי לא יפיק מכך תועלת, זאת כל עוד המידע מועבר אליו בצורה מדויקת, אחראית ורצינית.

  •  האם קיימות הוכחות מדעיות לתחום הנוטריגנטיקה?
  • כן, רבות. מלבד המחקרים של חברת DNAFit קיימים אלפי מחקרים נוספים אשר אושרו על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום ופורסמו במהלך שני העשורים האחרונים, אשר מדגימים את התגובה בן המזון לגנים שלנו. רמת המחקר המדעי בתחום זה מאוד גבוהה באופן כללי, ובאיכות דומה לזו ששימשה להצדיק את ההנחיות התזונתיות הרגילות שממליצות לדוגמה על צריכה של ירקות ופירות, מזון דל בסוכרים ושומנים רוויים וכו´.

  •  מה הטעם בנוטריגנטיקה, האם זה עשוי באמת לעזור?
  • מטרת הייעוץ התזונתי היא להטמיע הרגלי אכילה נכונים באוכלוסייה מוקדם ככל האפשר משום שידוע שבריאות טובה בשלב מאוחר של החיים תלויה באופן משמעותי בצורה שבה אדם חי בשלבים המוקדמים של חייו. שינויים אפילו קטנים שעשויים להיראות כלא משמעותיים, עשויים לחולל הבדל משמעותי לאורך 10-20 שנים. לדוגמה, העודף הקלורי היומי הנחוץ להעלאה של 15 ק"ג במשקל הגוף בין גיל 20 לגיל 40 עומד על 10 קלוריות בלבד- שווה ערך לחצי כפית סוכר עודפת ביום.

  •  הנוטריגנטיקה - מהי לא?
  • נוטריגנטיקה אינה כלי אבחנתי או כלי לניבוי מחלה. היא אינה מתיימרת להגדיר סיכונים או סיכויים יחסיים להופעה של מחלות מורכבות כמו סכרת מטיפוס 2, מחלות לב וכלי דם וכו´. הנוטריגנטיקה אינה ממוקדת במחלה הסופית אלא בגורמי הסיכון הרבים שעשויים להוביל אליה כמו רמות הומוציסטאין, כולסטרול מסוג LDL, לחץ דם גבוה וכו´. קיימות מגוון סיבות למחלות לב וכלי דם למשל (לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, מצבים דלקתיים וכו´), וכל תגובה בין מזון לגן מסוים מתמקדת בתחום אחד בלבד. לדוגמה, הידע לגבי הגנוטיפ של MTHFR לא משמש לניבוי הסיכון למחלה לבבית או לשבץ אלא כדי להגדיר את הדרישה היומית לחומצה פולית וויטמינים נוספים מקבוצת B (B6 ו B12). מחקרים רבים הדגימו שפרטים הנושאים את הווריאנט 677TT של הגן מאופיינים ברמות גבוהות של הומוציסטאין במידה שאין כמות מספקת של חומצה פולית בתזונה שלהם. מכאן, ההמלצה בעקבות הבדיקה הנוטריגנטית לאותם פרטים היא לצרוך כמות יומית מספקת של חומצה פולית (600-800 מק"ג ליום)- וזה ישמור על רמות הומוציסטאין נמוכות יותר. רוב הרופאים ימליצו למטופלים עם רמות גבוהות של הומוציסטאין להגביר את צריכת החומצה הפולית והוויטמינים B6 ו B12, מטרת הבדיקה הנוטריגנטית היא לוודא צריכה של הוויטמינים הללו בתזונה היומית לפני שרמות ההומוציסטאין עולות.