גנטיקה של הספורט

האפשרות הקיימת היום לדעת מהי הגנטיקה האישית שלנו היא במובנים רבים בלתי רגילה, עם זאת יש להיזהר לא לשים דגש מוגזם על המידע הזה.

הבנה וידיעה של הגנטיקה שלנו היא צעד חשוב בהחלט, אולם לא פחות חשוב להבין את הסביבה שלנו- כיצד אנו חיים, ניזונים ועוסקים בפעילות גופנית למשל. ספורטאי מקצועי מגיע לזכייה במדליית זהב לא רק בזכות הכישרון הטבעי שלו, אלא ברוב המקרים גם דרך הקרבה של חייו, אימונים מפרכים, חוסן נפשי, תזונה נכונה וגם מעט מזל! עם זאת, האצן המהולל Usain Bolt לעולם לא היה מגיע להיות אלוף בריצות ארוכות כמו Haile Gebreselassie ולהפך.

למעשה, במקום בו מצטלבת הסביבה עם הגנטיקה שלנו שם נשיג את מטרותינו ונקצור את ההצלחות שלנו! וזהו פן שנוטים לעיתים להתעלם ממנו בעידן החדש של הגנטיקה האישית. רוב התכונות שלנו (פנוטיפ) לא נקבעות רק על ידי הגנים שלנו, או רק על ידי הסביבה, אלא על ידי שילוב של שניהם.
מכאן ש:

  • הגנטיקה לא יכולה לחזות במלואה את הפנוטיפ.            
  • אנו יכולים להשפיע על הפנוטיפ שלנו בכך שניישם את הידע אודות האינטראקציה בין הסביבה לגנים שלנו, וננקוט פעולות שישפרו את התוצאות. לפחות זו התקווה וההבטחה של הבנת הגנטיקה האישית.

נדרשת זהירות מסוימת בנושא זה, ויש לתת לכך את הדעת.
הטכנולוגיה של ריצוף הגנום האנושי מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מהמחקרים המדעיים שנעשים על בני אדם. הווה אומר, שגם אם בקרוב כל אדם יוכל לדעת את הרצף הגנטי האישי שלו, יעברו עוד מספר שנים עד שיהיה בידיו הידע המבוסס והמעשי מה לעשות על מנת להגיע להישגים אופטימליים על בסיס הגנטיקה שלו.

עם זאת, לגבי גנים מסוימים קיים כבר כיום מידע מבוסס ואמין שהצטבר במשך שנים רבות של מחקר מדעי, וניתן כבר היום ליישם את הידע הזה על מנת להביא תועלת לכל אדם החל מספורטאי עילית ועד לספורטאי החובבן – בתנאי כמובן שהמידע מיושם בצורה נכונה, ובשילוב של מידע ביולוגי ופיזיולוגי.

אם נתבונן במכלול הנתונים שהצטברו עד כה על הקשר שבין יכולות ספורטיביות לגנטיקה, ניתן להעריך היכן המידע הזה יעיל, והיכן קיימת הוכחה ששינוי צורת אימון למשל לאדם על בסיס התוצאה הגנטית שלו, יוביל לתוצאות אפקטיביות. נכון להיום, מאמן אישי יבצע הערכה של מגוון נתונים הכוללים – גובה, משקל, מין, גיל, רמת כושר גופני, כוח, הרכב הגוף וכו´, בטרם ימליץ על שגרת אימונים מסוימת במטרה להגיע ליעד הנדרש.

כל אלו כוללים נתונים הסתברותיים שעשויים לעזור לבנות תכנית אימונים אופטימלית ככל שידוע לנו לאדם. עתה הגענו לתקופה בה ניתן להוסיף את הגנטיקה האישית לתמהיל הזה. לא קיימת טענה שמידע זה אכן יעיל יותר או יעיל פחות מהנתונים המשמשים כיום בהערכה השגרתית, אולם הוא הופך לחלק חשוב מהתמונה הכוללת בהנחה כי הכללת הנתונים הגנטיים מעלה את הסיכוי למציאת שגרת האימון האופטימלית מהר יותר עם פחות תהיה וטעיה. גם המאמן וגם המתאמן ינטרו את ההתקדמות ויבצעו שינויים בשגרת האימונים על פי התוצאות- התהליך החוזר ונשנה הזה אינו שונה גם אם מוסיפים את הנתון הגנטי.

למעשה זהו היתרון של תחום הגנטיקה של הספורט לעומת תחום הגנטיקה בהערכת הסיכון למחלות- התוצאות נראות לעין תוך זמן קצר, וניתן להגיב בהתאם. מחקרים רבים שנעשו על פרטים בודדים או קבוצות העריכו את ההשפעה של הגנים על הביצועים הגופניים בתחום הסיבולת והכוח. אותם מחקרים התבססו על קביעת השכיחות של וריאנט גנטי מסוים בקרב ספורטאי עילית בתחום הסיבולת והכוח, ודיווחו על מציאת קשר בין וריאנט ליכולת הגופנית בתחום זה או אחר, אך רק מעט מבין המחקרים הללו זכו לאישור.

על בסיס אותם מחקרים ניסו לעשות שימוש בנתונים גנטיים על מנת לנבא הישגים בתחום ספורט הסיבולת, או הכוח- בהצלחה חלקית בלבד. מהנתונים שקיימים עד כה אנו יכולים להסיק שהגנים אכן משפיעים על תהליכים פיזיולוגיים (וכנראה גם מנטליים) שתורמים לפוטנציאל סיבולת לעומת כוח, אך אין בכוחם לנבא בצורה מוחלטת באיזה תחום ספורטיבי אדם מסוים ינחל הצלחה.

יתר על כן, המדע עדיין לא הגיע לשלב שבו הגנטיקה האישית תומכת בבחירת כישרונות, או משמשת אמצעי לבחירת המטרה. היא צריכה לשמש להתאמה אישית של תכניות אימון ותזונה על מנת להגיע בצורה נכונה למטרה שאנו מציבים לעצמנו, תהיה אשר תהיה.